ילדים כעסים והורים 

ילדים, כעסים והורים. כעס זה דבר מיותר כשזה בא לידי ביטוי במערכות יחסים עם ילדים. שאלתי את עצמי לאחרונה לגבי כעסים. מה מקורם? מהיכן הם נובעים? והאם הם מועילים? התשובה שהדהדה במוחי התקשרה להבנה עתיקה שמציינת שאדם אחראי לגורלו ויוצר את המציאות שבה הוא חי. ולכן כעס הוא לא יותר מאשר פער בין המציאות איך שהיא באמת, לעומת מערכת הציפיות שבנינו ביחס אליה. במילים אחרות ופשוטות יותר כעס הוא חוסר מודעות. בנוסף, אנו בני האדם נוטים להרגלים שחוזרים על עצמם, וכעסים או התפרצויות יכולים גם כן להפוך להרגל. דבר זה מאוד לא מומלץ בגלל שאחרי כעס שמלווה בהתפרצות הגוף נחלש, ובנוסף, ברוב המקרים נפתח תחושות של אשמה שלא מובילות לשום מקום. תהליך זה יכול לחזור על עצמו אין ספור פעמים ללא שליטה ולעכב אותנו מהתפתחות והשגת היעדים שהצבנו לעצמנו. חמור הדבר כשסינדרום זה בא לידי ביטוי עם ילדנו, כי אז ביכולתנו לעכב את התפתחותם. זכור לי מקרה שבו ביתנו הקטנה אך נולדה, בת שלושה שבועות הייתה. בזמן זה היא ניזונה מפורמולה ואוכל זה גרם לה לכאבים בבטן. אני זוכר את עצמי בשעות הקטנות של הלילה מערסל את הקטנטונת בידיים תוך כדי בכי שלה מכאבים. בשלב מסוים אחרי שזה כבר כמה ימים ללא שינה סדירה קלטתי את עצמי מתחיל להתרגז ולכעוס עליה. אני אדם בוגר מרשה לעצמי לכעוס על עוללית בת יום שסובלת מכאבים. חוצפה שלא תתואר. מה המסכנה אשמה שהיא לא מקבלת את האוכל המתאים לה? האם באמת לקחתי בחשבון את כל המצבים האפשריים של גידול ילדים בעיקר בימיהם הראשונים? עד כמה לקחתי בחשבון את העובדה שלא לישון יכול להיות מעייף ולא נוח? והאם באמת אני מוכן למאמץ הגדול של לגדל ילד? הדבר הראשון שקרה זה שזיהיתי שאני מתרגז ומתחיל לכעוס. הדבר השני שקרה הוא שהתחלתי לכעוס על עצמי ובמקביל לרחם על ביתי שיש לה אבא כול כך לא מפותח, אבל אז נזכרתי שסט המחשבות האלו לא יקדם אותי לשום מקום ושעדיף לי לחשוב על דרך שבה דבר כזה לא יחזור על עצמו, ואם יחזור שהזיהוי יהיה מיידי כדי לא למחזר את ההרגל. ובאמת קבעתי לעצמי עמדה שאומרת שאין זה מוצדק לכעוס על ביתי בגלל שלא ידועה לי התמונה השלמה של מצבה וכדאי לי לפתח סבלנות ויכולת צפייה כדי להשלים את התמונה. מה שקרה בהמשך זה שבאמת עם הזמן כעסים הלכו ופחתו ותחושת רווחה אדירה התפשטה. בזה שאני לא כועס על ביתי אני מאפשר לה וגם לי זמן לימוד וזמן ריפוי. היא מגלה על עצמה דברים ואני לא שם שום לחץ שיכול להפריע לה.